דלתות

דלתות הן פתח הכניסה לבית שלנו. לא רק לבית שלנו אלא לכל שטח פרטי שבו יש חוקי משחק שונים. דלתות הן סף למעיין עולם אחר. אני אומר עולם אחר כי זה עולם שהחוקים בו נקבעים ע"י הבנאדם שברשותו החלל מעבר לדלת. מן הנימוס ומן המוסר יש קודים מסוימים של התנהגות בחללים. קודים כאלה נהוגים בעיקר בשטחים ציבוריים שם הם הכי בולטים (למרות שבישראל פחות, למרבה הצער).

עם זאת כשאנחנו בוחרים להיכנס מעבר לסף דלתות של בתים פרטיים (או כל חלל פרטי) מתווספים לכך גם חוקי הבית השונים-חוקים שנקבעים על פי ההעדפות והצרכים של כל בנאדם ומשתנים מאדם לאדם. דלתות הן סף שמעבר לו אנחנו מסכימים להיכנס לעולם של האחר- סף שאנחנו יכולים לבחור לא לעבור אם לא מתאים לנו חוקי המשחק שלו או בוחרים לעבור אם מתאים לנו.

דלתות הן פתח הכניסה של איזה שהוא גבול שמפריד בין שטח ציבורי לשטח פרטי וכשאנחנו עוברים אותו אנחנו צריכים להיות מודעים להשפעות- המחויבות שלנו בעל פה ללכת על פי החוקים הלא כתובים (או הכן כתובים) של אותו בנאדם (או קבוצת אנשים). 

דלתות הן גם פתח לנשמה- מכיוון שאנחנו נכנסים לתוך שטח פרטי (יהיה זה בית או חדר פרטי של אחד הנפשות הגרות בבית) אנחנו נכנסים לתוך שטח אינטימי (וזו הסיבה, גם, לחוקי משחק שונים- הכל כדי שלא נפלוש לתוך השטח הפרטי של האחר). הדלת שלנו מסמלת את הכניסה לתוך הנשמה שלנו אנו ומן הסתם רצוי שאלה יהיו אנשים שאנחנו בוטחים בהם ויכולים להיחשף מולם, אפילו ברמה מינימלית.